אחת הבעיות הקשות עמן מתמודדת כיום תעשיית היהלומים בעולם היא היהלומים הסינטטיים – יהלומים מעשה ידי בני אדם = יהלומים שגודלו במעבדה.
הבעיה העיקרית היא הקושי בזיהוי יהלומים אלו גם ע"י בעלי מקצוע בענף היהלומים.
הזיהוי הוודאי היחיד הקיים כיום ליהלומים סינטטים הוא זיהוי מעבדתי בלבד. יש לציין שלא לכל המעבדות הגמולוגיות בעולם יש מכשיר לבדוק את היהלום הסינטטי. יש מספר קטן של מעבדות בהן ניתן לבדוק האם היהלום טבעי או סינטטי. הבעיה היא שמחירו של היהלום הסינטטי נמוך ב- 80% מזה של היהלום הטבעי ולצערנו לא ניתן להבחין בהבדל ביניהם בוודאי לא באמצעים רגילים המקובלים בין היהלומנים. הבעיה העיקרית היא שמידיי פעם מופיעות תעודות מקוריות ובתוכן במקום היהלום הטבעי נמצא יהלום סינטטי שהותאם במידותיו בהתאם לתעודה.
יש לציין שהיהלום הסינטטי נושא אותן תכונות כמו היהלום הטבעי ומכך נובע הקושי בזיהוי.
להלן סקירה קצרה על היהלומים הסינטטיים וכיצד נוכל להתגונן מפני הונאות הקשורות ביהלומים אלו.
מהם יהלומים סינטטיים?
יהלומים סינטטיים הם יהלומים מלאכותיים המיוצרים על-ידי אדם בתנאי מעבדה, אשר משחזרים את התנאים שבהם נוצרים יהלומים במעמקי כדור הארץ – לחץ של 70 אלף אטמוספרות וטמפרטורה של 3000 מעלות צלזיוס. על אף שטכנולוגיה זו קיימת כבר למעלה מיובל שנים, ייצור מאסיבי של יהלומי נוי סינטטיים החל רק בשנים האחרונות. במקביל, מעמיק גם הדיון על מעמדם בתעשייה.
הניסיונות לייצר יהלומים באופן מלאכותי החלו כבר ב-1828, אולם רק לקראת סוף המאה ה-19 חלה התקדמות ממשית.
במקביל, ניסה גם חוקר בשם הנרי מויסאן (Henri Moissan), כימאי זוכה פרס נובל, לייצר יהלומים באופן מלאכותי. החומר שייצר מויסאן בסופו של דבר לא היה יהלום, אלא חומר הקרוי כיום על שמו – מוסונייט.
ב-1954 ייצרו לראשונה מדענים של חברת ג'נרל אלקטריק (General Electric) יהלום סינתטי בתנאי מעבדה, לאחר שהצליחו לייצר את התנאים הנדרשים לכך. בשנים שלאחר מכן ייצרה החברה כמויות גדולות של יהלומים סינטטיים באיכות ירודה, אשר שימשו כאבקת ליטוש יהלומים לצרכים תעשייתים.
ייצור היהלומים הסינטטיים לצרכי תעשייה צמח עם השנים: ההערכה היא שבשנות ה-80 יוצרו 100 מיליון קראט, ובשנת 2003 יוצרו 450 מיליון קראט יהלומים סינטטיים. היקף הייצור בימינו עומד על 500 מיליון קראט מידי שנה, בטווח מחירים שנע בין 10 ל- 4 דולר לקראט.
בשנים האחרונות חלה התקדמות ניכרת גם בפיתוח יהלומי נוי הדומים מאוד למקור (וזולים מהם באופן ניכר) וזו הגבירה את החשש בתעשייה מפני נוכלים ורמאים, אשר מציגים ומוכרים יהלומים סינטטיים כטבעיים. ההערכות הרשמיות של הבורסה ליהלומים מדברות על כך שהיהלומים הסינטטיים מהווים רק 2% מהשוק. המספרים האמיתיים, כך מעריכים גורמים בענף, גבוהים בהרבה.
הטכנולוגיה החדשנית של דה בירס
ענקית היהלומים דה בירס השקיעה עד כה מאות מיליוני דולרים על מנת לשים ידה על טכנולוגיות מתקדמות לייצור יהלומים סינטטיים. אין להשיג טכנולוגיה זו בשוק הפתוח , והיא מצויה בידי גורמים מעטים בלבד. דה בירס היא אחד מהם.
התפתחויות אחרונות
תעשיית היהלומים עושה מאמצים רבים כדי לבדל ולהסדיר את הסחר ביהלומים סינטטיים. בקונגרס היהלומים ה-33 שנערך בשנחאי התקבלה החלטה לכנות יהלומים אלו גם בשמות "מגודלים במעבדה", "מיוצרים במעבדה" ו"מעשה ידי אדם", שאליהן יתלוו המילים "יהלום" או "יהלומים".
תעשיית היהלומים הסינטטיים פועלת כבר למעלה מיובל, אך ההתקדמות הרבה שנעשתה בשנים האחרונות והטכנולוגיה לייצור יהלומים סינטטיים מושלמים, מציבות לא מעט סימני שאלה בנוגע לעתיד. אם התעשייה תשכיל ותמצא דרכים למנוע הונאות, ייתכן כי כל הגורמים בענף יוכלו לצאת נשכרים.
איך מתגוננים בפני הונאות הקשורות ליהלומים סינטטיים:
1. קונים יהלומים ממקור מוכר בלבד כמו בורסת היהלומים או חנות תכשיטים מוכרת.
2. מוודאים שיש ליהלום תעודה גמולוגית עדכנית בה מצוין שיהלום טבעי.יש לוודא שבמקום הקנייה יש מכשיר זיהוי ליהלומים סינטטים.
3. ניתן לשלוח את היהלום לבדיקה נוספת במכון גמולוגי מוכר כמו G.I.A המכון הגמולוגי האמריקני ולקבל תעודה עדכנית להיום.
4. חשוב להשוות את ממצאי היהלום בפועל לממצאים הרשומים בתעודה.
5. כדאי לרשום בחשבונית שבמידה ויתברר שהאבן סינטטית או עברה טיפול השבחה על המוכר להחזיר לקונה את כספו גם אם עברה תקופת ההחזר.